דף ראשי  הנחיות בטחון  תודות  קישורים  הפוך לדף הבית  הוסף למועדפים  צור קשר  23.05.2019

***חדשות ועדכונים***

 

טקס סיום המסע  יער השבויים והנעדרים 8/5/2009***יומן המסעאפריל 2009***מרץ 2009 ***אלבום התמונות

מרץ 2009

***חדשות ועדכונים***




















מנחל עמוד לכינרת, ינואר 2008, מאת דרורה לביא
קטגוריה ראשית » יומן המסע » ינואר 2008 » מנחל עמוד לכינרת, ינואר 2008, מאת דרורה לביא

מנחל עמוד לכינרת - ינואר 2008
מאת דרורה לביא

 

דומני שאחרי המסע הבא אזדקק לטיפול גמילה. המסע הפך כמעט להתמכרות. ציפייה לנופים חדשים עם אנשים מוכרים שכבר הפכו חלק מאתנו, ועם חדשים שהצטרפו אלינו. הפעם הרגשתי שאנחנו כבר קבוצה, לא עוד פנים אנונימיים, בלי שם וכתובת, והפנים נוהרים שוב לקראת הפגישה שכבר נעשתה חלק משגרת חיינו. לעיניי התרחש כמעט נס קטן. בשבת אמר מוטי המדריך שהצחוק שלנו אמיתי ויוצא מן הלב, ואכן הצדק עמו.

ואחרי השתפכות הנפש הזאת, אזכיר קצת את קורות המסע כדי שבבוא העת, כאשר זיכרוננו כבר לא יהיה כל כך לברכה, נוכל להתרפק עליהם בנוסטלגיה.

 

יום חמישי, 3 בינואר 2008

בשמורת הטבע של נחל עמוד ליד כפר שמאי התקבצו אנשים עזי נפש שקראו תיגר על הקור ועל איומי החזאי. "גשמים לפרקים" הוא מושג שנתון לפירושים שונים. אני שמה יהבי על ההבטחות של אוֹרי, שלא יֵרד גשם. אותה קבוצה של אמיצים זכתה ביום נפלא ונופים יפיפיים.

גיא, המדריך הצעיר של רשות הטבע והגנים, בא מצויד היטב בכל האסמכתאות. כבר בירידה לנחל קיבל את פנינו משמר כבוד חגיגי של נרקיסים. התחלה מבשרת טובות. במשטרת עין תינה הנקובה כדורים נאלץ גיא להפריך את דמיונם של שוחרי סיפורי הקרבות. בסך הכול אין אלה אלא עקבות האימונים של צה"ל...

נחל עמוד עליון הוא ארץ טרופית יפה. מה רומנטי יותר מפלג מים המשכשך בעליצות בינות לחורש עבות, עשיר בגווני הירוק ודגי חפף שוחים בו. מאליו יובן שבגן העדן הזה יש בעלי חיים לא מעטים. גיא סיפר על בעיות ההשרצה של הסלמנדרה ומאמצי הרשות להחזיר לזוחל הזה את מה שגזלה ממנה הציביליזציה. קיבלנו הגדרות חדשות לגבר האידיאלי – שעיר, לוחמני, אוכל הכול, נקי ועוד כמה תכונות נעלות, ש... הפלא ופלא, הולמות כמעט בתכלית הדיוק גם את חזיר הבר, העושה שמות בצמחייה, הן בטבע החופשי והן בשטחים המעובדים. שמענו גם על הדילמות בין הרצון לשמור על נכסי הטבע לבין כורח המציאות של החקלאים במלחמתם הנואשת בחזירי הבר ובזאבים.

ובאמצע השביל, בלב הסבך – מזרקה! וסביבה ספסלי אבן. ידו של האדם ניכרת לכל אורכו של המסלול. – טחנות קמח, מבטשה, וגם המזרקה הזאת, שבנו הבריטים בשעתם, וחסר היה רק המיחם לתה. בגדה מנגד עומד ביתו הנטוש של פקח הרשות, ששִחזר וטיפח את הבוסתנים שמילאו בעבר את הוואדי. כדי לשמור עליהם מידם המשחיתה של המטיילים, בדרך כלל השער נעול. אלא שלנו עמדה זכותו של המדריך, ונפתחו לפנינו שערי גן העדן – שפע של תפוזים (חמוצים נורא), שאריות רימונים על האדמה, לימונים חמוצים וגם לימונים מתוקים נפלאים, שהשביעו כמה קיבות ריקות.

איומי החזאי התבדו, למזלנו, ואוויר צלול ונקי מילא את הריאות. במקום הגשם המובטח זכינו לראות את מטר עלי השלכת הזהובים של עצי הדולב – מראה בלתי נשכח.

בגלל הבוץ והסלעים החלקים קיצרנו את המסלול, אבל לא הפסדנו. מיכה שוורץ סידר לנו סיור מרתק בכפר קמא הצ'רקסי. רבים מאתנו שמעו שם לראשונה מעדנאן גרכד על הקהילה הצ'רקסית הקטנה בישראל ובעיותיה המורכבות. הסיור בכפר הציורי, בין בתי האבן העתיקים והגינות המטופחות, חתם את חלקו הראשון של המסע.

בערב, כמנהגנו, התכנסנו באולם ב"כרי דשא" לריאיון עם אברהם צוקרמן, שנפל בשבי קאוקג'י במלחמת העצמאות. הוא סיפר על נסיבות נפילתו בשבי, על תקופת השבי וכיצד שוחרר בזכותו של עורך דין ערבי-ישראלי. 

 

יום שישי, 4 בינואר 2008

מסלולנו היום עובר בחלקו התחתון של נחל עמוד. שוב עמד המסע בסימן תחרות עם הגשם. שוב הבטיח אוֹרי שהשמים יגלו התחשבות, וכרגיל – עמד בהבטחתו.

כבר בתחילת המסע העמיד בפניי יניב המדריך בעיית זהות קשה. הגבול בין הגליל התחתון לגליל העליון עובר בכפר חנניה, מקום מגוריי, ואני, להיכן אני שייכת? האם לגליל התחתון או לגליל העליון? כנראה אני עומדת בקטגוריה של "גבוליים"...

השמים האפורים שקידמו את פנינו במושבה מגדל לא העידו כהוא-זה על הרוח האופטימית של הצועדים. נופו של נחל עמוד תחתון שונה לחלוטין מזה שעברנו יום קודם לכן; האפיק רחב יותר, משני צִדיו מצוקים אדירים ובהם מערות קדומות, ושיאו – העמוד המפורסם שהקנה לנחל את שמו. את המדרונות כיסו מרבדי רקפות, שושנות עלים של חצבים שכבר סיימו את פריחתם ושל עיריות שטרם פרחו ופריחת עצי השקד. שפני סלע הציגו מופע ראווה משפחתי, אך דומני שהמסלול הזה ייזכר דווקא בזכות הבוץ והסלעים החלקלקים. המקל המחודד שהחזקתי הוכיח שהוא ידידו הטוב ביותר של המטייל בבוץ, וחסך ממני מופע מביך של סקי בוץ.

השמים גילו יראת כבוד כלפי אוֹרי, והגשם התאפק ממש עד סופו של המסע, אבל אז הראה לנו את כל כוחו וגבורתו. ממש מתחת לגשר, קרוב מאוד לנקודת הסיום, חזינו בהתפרצות שיטפון. הראשונים עוד הספיקו לעבור בחרָבה, אבל הבאים אחריהם כבר בוססו במים השוצפים.

את עצמותינו הקרות והרטובות הפשרנו בבית הקפה בכחל, ומשם – אל זהרה, חברתה של יונה וממקימות ארגון "ארבע אמהות". בחפץ לב היא נאותה לארח אותנו, נוטפי מים ובוץ, במרפסת ביתה הצופה (ביום בהיר) אל נופו המרהיב של נחל עמוד, וסיפרה לנו על הקמת הארגון.

 

שבת, ‏5 בינואר 2008

הפעם פנֵינו לארבל. אוֹרי הבטיח מזג אוויר נאה. הכינוס נדחה בשעה וחצי כדי שהבוץ יתייבש קצת. את שיר הפתיחה במושבה מצפה קרא אוֹרי תחת זרזיפי גשם שלא בישרו טובות, אבל גם הפעם, כרגיל, ידו של אוֹרי הייתה על העליונה. הגשם פסק, אבל כל מה שאולי הספיק להתייבש נרטב מחדש. אחרי שראינו את מצבה העגום של הכנרת ושמענו מפי מוטי המדריך על הקטסטרופה הצפויה מהתייבשות האגם, הסכמנו להירטב, ואפילו להתבוסס בבוץ. חשנו היטב על רגלינו את המושג "אדמה כבדה" בעלייה לארבל. אין ספק שכל מכון כושר היה מתפאר בתרגול כה יסודי של שרירי הרגליים. אבל בסופה של העלייה המתישה נפרש לעינינו נוף מרהיב לכל רוחות השמים ובנקודת התצפית הזאת שמענו את הסבריהם המאלפים של מיכה אסף ושל מוטי על קרב חיטין, שהכריע את גורלה של ארץ ישראל במאה ה-12. ועל העמידה הטרגית של היהודים שהתבצרו במערות הארבל במרד הגדול נגד הורדוס.

מכאן ואילך צלחה דרכנו כמו בטיילת. בבית הכנסת העתיק בארבל, מהמאה השלישית, התוודענו לניתאי הארבלי ולמאמרו המפורסם: "הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתייאש מן הפורענות." מיכה האיר את עינינו בהסבריו על המבנה המיוחד של בית הכנסת. המקום נראה מוזנח למדי, ורק השלט "קופת 'מתן' בסתר" מעיד שמאז ומעולם הייתה ידו של היהודי מושטת למתנת-יד.

על הירידה במצוק ויתרנו בגלל תנאי השטח לאחר הגשם. בדרך העוקפת, העוברת בוואדי חמאם, דילגנו מעל טרשים וסלעים משובצים במרבדים מרהיבים של רקפות, ופה ושם כרכומים לבנים. משמאלנו התנשא הר ניתאי ומימיננו הארבל, הסוללה שהקימו הרומאים, והמבצר שבנה עלי א-דין במאה ה-17.

מירה ואירית, שצחוקן ושירתן הדהדו בוואדי, הוסיפו נופך של שמחה ועליצות למסע הזה. פשוט כיף היה לטייל, לחוות את הנופים ולהיות עם החברים.

בכפר הבדואי ואדי חמאם נפרדנו. פרידה זמנית, עד למסע הבא.



 האתר מופעל בסיוע : מוזה קידום עסקים

מוזה

     

רשות הטבע והגנים 

הקרן לידידות

קרן קיימת לישראל

 mapa.co.il

 אנ"א