דף ראשי  הנחיות בטחון  תודות  קישורים  הפוך לדף הבית  הוסף למועדפים  צור קשר  21.03.2019

***חדשות ועדכונים***

 

טקס סיום המסע  יער השבויים והנעדרים 8/5/2009***יומן המסעאפריל 2009***מרץ 2009 ***אלבום התמונות

מרץ 2009

***חדשות ועדכונים***




















עולים לירושלים מהסטף לכותל המערבי, מאת דרורה לביא
קטגוריה ראשית » יומן המסע » מרץ 2008 » עולים לירושלים מהסטף לכותל המערבי, מאת דרורה לביא

27.3.2008 יום חמישי – עולים לירושלים: מהסטף לכותל המערבי
מאת דרורה לביא

 

יום מיוחד במינו שיחרת בזיכרון. בסטף חָבַרנו לקבוצת "נפגשים בשביל ישראל", לזכר אבי אופנר וחבריו, חללי אסון המסוקים. פתאום היינו קבוצה גדולה מאוד וממוצע הגיל ירד במידה ניכרת. היו בינינו שנרתעו והרגישו כאילו זרים פלשו למשפחתנו האינטימית, אבל היה בכך גם משום עדות לגיבוש של קבוצתנו, ההולך ומעמיק. לאחר טקס הפתיחה המשולב ותפילת הדרך, שמענו את דבריו של קצ'ה על יחידת 101, והשיירה הארוכה של לובשי חולצות לבנות יצאה לכיוון הבירה.

נציגים משתי הקבוצות יצאו לבית הנשיא. על פגישתם עם הנשיא מספר עודד זמיר:

 

את קבוצת "ערים בלילה" ייצגו: אורי שחק, מוביל הפרויקט "ללכת שבי בשביל ישראל"; רמי דורון, יו"ר העמותה; מוץ מטלון, יו"ר ארגון נכי צה"ל; יואב אלט, יו"ר מחוז ירושלים של הארגון; מיכה שורץ, מארגן המסע ממחוז צפון של ארגון נכי צה"ל וכן פדויי השבי יורם רובינשטיין; פזי האורשטוק; עודד זמיר; מאיר מוזס ורעייתו ויוסף אלעד, פדוי שבי ממלחמת העצמאות. את האירוע צילם יוסקה גרוף מקבוצתנו.

במשלחת "נפגשים בשביל ישראל" השתתפו רעיה ויוסי אופנר, יוזמי הרעיון והוריו של אבי ז"ל; מנהל מדרשת אורנים; יו"ר "צו פיוס" ועוד. בסך הכול השתתפו כעשרה נציגים מכל קבוצה.

קבלת הפנים נערכה באולם המעוטר בחלונות ויטראז' ובתקרתו שישים ושלושה ריבועים ובהם ציורים המסמלים את תולדות עם ישראל. קיבלנו הסברים על פיסולי הקיר והתמונות בחדר והוגש לנו כיבוד קל.

לאחר מכן נכנסנו לחדר קבלת הפנים ובו ישבנו בצורת "חי"ת" ושורה נוספת. הנשיא שמעון פרס נכנס, עבר בין האנשים ולחץ את ידיהם, כאשר כל אחד מספר בכמה מילים על עצמו.

אורי שחק הנחה את הטקס, ולאחר דברי ההקדמה הזמין את הנואמים לשאת את דבריהם. כל אחד דיבר על הדברים הקרובים ללבו. יו"ר ארגון נכי צה"ל דיבר על חוק הבריאות לנכים, אורי שחק על מטרות המסע ורמי דורון על עמותת "ערים בלילה" ומטרותיה.

רעיה אופנר סיפרה על השכול האישי ועל התפתחות הרעיון של הצעידה בשביל ישראל, מנהל מכללת אורנים על מעורבות המכללה בפרויקט ויו"ר "צו פיוס" על קירוב הלבבות בין ימין ושמאל, בין חילוניים ודתיים. 

לאחר מכן נשא הנשיא דברי ברכה, מילים חמות על החשיבות בצעידה בשבילי הארץ. "אתם היסטוריה מהלכת. לכל אחד מכם יש סיפור הראוי להיכתב בספר בפני עצמו", אמר והוסיף "אני מסתובב בארץ ורואה מאחורי הקלעים דברים כל כך יפים, אבל התקשורת אינה מפרסמת אותם".

רעיה אופנר נתנה לנשיא ספר, ורמי דורון העניק לנשיא תעודה על נטיעת עץ על שמו ביער השבויים והנעדרים. לאחר מכן עמדנו לצילומים משותפים ובזה תמה הפגישה.

כל הפגישה הייתה מרגשת מאוד, החל בסיפורה האישי של רעיה אופנר על נפילת בנה וכלה בסיפורו של אורי שחק על הכנת דגל ישראל בכלא אל-מאזה בדמשק והנפתו ביום העצמאות, שם בכלא.

הנשיא ריגש בדבריו על ההקרבה של פדויי השבי ועל החשיבות בסיפור הסיפורים האישיים שלהם, בכך שהיסטוריה לא חשוב שרק תיעשה, אלא גם שיספרו עליה. 

 

שיחות והיכרויות נקשרו בין ההולכים וקולות שירה עלו מבין השורות. מפאת גודל הקבוצה קשה היה לשמוע את הסבריו של המדריך. לא נורא. את היום הזה נזכור לאו דווקא בזכות הידע ההיסטורי-הבוטני-הזואולוגי. מנחל שורק שצחנת ביבים העיבה על יופיו, הגענו לעין חנדק, שם שמענו מקצת הדברים על משמעות ירושלים עבורנו. למעשה המקום אינו בתוואי הרשמי של שביל ישראל, אלא בשביל ירושלים החובר לשביל ישראל, כדי שלא תסתכסך המדינה עם בירתה. עד מעיין מרים בעין כרם מילאתי את ריאותיי בניחוחות האזוב והקידה השעירה ונהניתי מחיל המאסף של הרקפות והנוריות.

חם היה במעיין מרים. קול פכפוך המים יכול להטעות את הצמאים למי קודש זכים, אבל, הסבירה לנו פנינה עין מור, אלו מים מזוהמים ששומר נפשו ירחק מהם.

גם את העלייה הארוכה והקשה מעין כרם להר הרצל אזכור עוד ימים רבים, אבל אזכור גם את ההולכים לצדי בשביל, אנשים זרים שהסבירו לי פנים, התעניינו בי ובקבוצה והיו לי אוזן קשבת ויד תומכת.

הר הרצל. פגישה עם הנציגים הנרגשים ששבו מבית הנשיא. מכאן נסענו באוטובוסים לגן הוורדים, הסמוך למשכן הכנסת. הצטרפנו למסורת הקבוצה השנייה בהנחיית אנשי המדרשה, לדיון כבד -ראש בשאלת ירושלים – האם היא של מטה או של מעלה. מבחינתי, במיוחד לאחר הטיפוס על הריה, היא תמיד ירושלים של מעלה, ויעידו על כך רגליי הצבות.

החל החלק הקל של מסענו. אודה על האמת – התרגשתי. ראיתי מאחוריי את הטור הארוך ונושאי הדגלים, את הטנדר של מיכה בראש הנושא כרזות ודגלים, והתמלאתי גאווה על כך שאני שייכת ל"נבחרת", שאני שותפה שמפעל יפה, ציוני בלי מירכאות, ותורם לחברה תרומה של ממש. דומני שגם המשיגים על ה"שידוך" לא יכלו להישאר שווי נפש לנוכח המראה. בדרכנו לכותל עניתי לשאלות של עוברי אורח שהתעניינו במטרת המסע, והרגשתי ממש הרגשת שליחות.

סוף-סוף בכותל. צורכי הנפש נמלאו והגוף שוקק למשקה חם. שולחן עמוס כל טוב נגלה לעינינו כמו פטה מורגנה במדבר, והתודות לאנשי סניף ירושלים של ארגון נכי צה"ל.

חוויות היום הגיעו לשיאן במתחם דווידזון. במבי שלג נאמה ושיבחה את היוזמה. אחריה הופיע אהוד בנאי וסחף את הקהל הנלהב. להקת הבנק הלאומי החביבה נהנתה מאווירת שיכרון החושים שדבקה בכול והנעימה בשירה. אורי סיפר על המסע שלנו ועל עמותת "ערים בלילה" ורעיה אופנר על "נפגשים בשביל ישראל". מחר מצפה לנו עוד יום מרגש.



 האתר מופעל בסיוע : מוזה קידום עסקים

מוזה

     

רשות הטבע והגנים 

הקרן לידידות

קרן קיימת לישראל

 mapa.co.il

 אנ"א