דף ראשי  הנחיות בטחון  תודות  קישורים  הפוך לדף הבית  הוסף למועדפים  צור קשר  23.05.2019

***חדשות ועדכונים***

 

טקס סיום המסע  יער השבויים והנעדרים 8/5/2009***יומן המסעאפריל 2009***מרץ 2009 ***אלבום התמונות

מרץ 2009

***חדשות ועדכונים***




















צמחי מרפא של ארצנו לטיפול בתינוקות ובילדים מאת סלמאן אבורוכון
קטגוריה ראשית » יומן המסע » סוף מאי 2008 » צמחי מרפא של ארצנו לטיפול בתינוקות ובילדים מאת סלמאן אבורוכון

צמחי מרפא של ארצנו לטיפול בתינוקות ובילדים מאת סלמאן אבורוכון

הקדמה: סלמאן וצמחי מרפא- אורי שחק

במסענו בכרמל הוקסמנו מהסבריו המאלפים של סלמאן על צמחי ארץ ישראל. במיוחד שבו את ליבנו סיפוריו על צמחי מרפא ושימושיהם ברפואה העממית אצל הכפריים. הנשים התעניינו במיוחד בשימושים קוסמטיים ובטיפול בצמחי מרפא לתינוקות ולילדים. והגברים, איך לא, בויאגרה מן הטבע. סלמאן הבטיח ואף קיים, ושלח אלינו מאמר מפרי עטו על השימוש בצמחי מרפא לטיפול בתינוקות ובילדים. המאמר כולל רשימה מרשימה של צמחים, שימושיהם ומתכונים להכנת התרופה המומלצת. (למי שלא ממש בקיא בצמחים לא הייתי ממליץ לנסות את זה בבית). ביניהם צמחים מוכרים יותר כמו ההדס המצוי, הנענה והאזוב המצוי (זעתר) ואחרים מוכרים פחות כמו הגעדה המצויה. לא נבצר כמובן מקומו של הפיגם המצוי שריחו שנוי במחלוקת ושימושיו נגד עין הרע, ו... לפינוי מקום באוטובוס (עם ריח כזה הוא מגרש כנראה הן את השדים והן את הצעירים חסרי הערכים). המאמר שפורסם בכתב העת של "עילם" - העמותה הישראלית לצמחי מרפא, מובא כאן כלשונו. והרבה, הרבה תודה לסלמאן. 

 

צמחי מרפא של ארצנו לטיפול בתינוקות ובילדים

סלמאן אבורוכון

 

הרפואה העממית מעדיפה גישה טבעית למניעה של בעיות בריאות ולטיפול בהן. הבוחרים בגישה זו מאמינים שתפקוד מיטבי של גוף האדם תלוי בחומרים המסופקים לו (מזון, תרופות) וככל שאלו טבעיים יותר כך הם תורמים לתפקוד ולבריאות.

 בחברה הכפרית, בקהילות ובעדות השונות בארץ קיימים צמחים שנחשבים כצמחי חובה לטיפול בבעיות בריאותיות של תינוקות וילדים (לעיתים שם הצמח מעיד על קשר לתינוקות ולילדים). ההורים מוודאים שצמחים אלול יהיו בהישג יד.

 

רשימת הצמחים ארוכה מאד. בחרתי מתוכה חופן אחד בלבד ואתייחס אליו במסגרת זו.

 

הדס מצוי  (Myrtus communis)

שם ערבי: אס / ריחן

 

שיח ירוק עד ממשפחת ההדסיים. גדל בר בארצנו במורדות החרמון, בגולן, בגליל ובכרמל, ומוגדר כערך טבע מוגן. נפוץ כצמח נוי בגינון הפרטי והציבורי.

 להדס מקום נכבד ברפואה העממית. בין שימושיו הרפואיים: טיפול בנשירת שיער, בדלקות מעיים, בקצרת (אסתמה), בעצירות, וטיפול בגירויי עור – בעיקר בתינוקות.

 

שימוש לתינוקות ולילדים:

 

הכפריים נהגו להכין אבקת הדס עם היוודע ההיריון.

 

מייבשים את עלי ההדס בצל, כותשים אותם לאבקה ושומרים בצנצנת סגורה. בשבוע הראשון ללידה, אחרי רחצת התינוק, מורחים את גופו בשמן זית ומפזרים עליו אבקת הדס. יש המערבבים את האבקה בשמן זית ויוצרים משחה ירוקה. את המשחה מורחים על עור התינוק, בעיקר על המפשעה ומתחת לבית השחי, כטיפול מונע לבעיות עור בכלל ולגירויי עור בפרט. האימהות מאמינות שאבקת ההדס מרעננת ומחזקת את עור התינוק לאורך זמן ומזכה אותו בריח נעים.

 

מעט מאד אימהות משתמשות כיום באבקת הדס. גם מפני שרובן אינן מסוגלות לזהות את ההדס והן לא לוקחות סיכון, וגם מפני שקל ונוח להן לקנות תכשירים ארוזים בבית מרקחת.

 

געדה מצויה (Teucrium polium)

 שם ערבי: ג'עדה

 

בן-שיח ממשפחת השפתניים. מצוי ברוב חלקי הארץ, פורח מאפריל עד אוגוסט. הפרחים לבנים, העלים גלווניים, משוננים ומקומטים ומכאן השם הערבי: ג'עדה ("מקומטת-מסולסלת"). הכפריים קוראים לצמח: "ג'עדת אלצוביאן" – געדת הילדים – בגלל השימוש הנרחב בצמח כתרופה לילדים.

 

השימוש בגעדה נפוץ ביותר ומומלץ למקרים של כאבי בטן, סוכרת, קצרת, תולעים במערכת העיכול, בחילה בהיריון, חום והצטננות.

 

שימוש לתינוקות ולילדים:

 

חליטת תה מגבעול ועלים של געדה. משקים את התינוק (או הילד) 2-3 כפות או כפיות, בהתאם לגיל.

 

בבונג זהוב (Matricaria aurea)

שם ערבי: באבונג' /קריעה

 

בבונג דו-גוני (Matricaria recutita)

שם ערבי: באבונג' – קרוואן

צמחים חד שנתיים ממשפחת המורכבים. נאספים ו/או נקנים ונשמרים ברוב הבתים לשימוש רפואי, לטיפול או למניעה.

 

לבבונג שימושים רבים ברפואה העממית. ביניהם כאבי ראש, כאבי שיניים, שיעול אצל ילדים ותינוקות, כאבי בטן, הצטננות, חום גבוה, דלקות חניכיים, בעיות בדרכי הנשימה, כאבי גרון, גזים בתינוקות ודלקות עיניים.

 

שימוש לתינוקות ולילדים:

 

שיעול, הצטננות, חום וכאבי בטן, הפגת גזים אצל תינוקות.

 שמים בכוס כפית גדושה בקרקפות פרחים, מוזגים מים רותחים, מסננים ושותים.

 

כמנון האניס (אניס)

(Pimpinella anisum)

שם ערבי: יאנסון/ם

 

צמח בר חד-שנתי ממשפחת הסוככיים. מקורו במזרח הים התיכון והוא מגודל כצמח תרבות בהיקף נרחב. זרעי האניס משמשים לתיבול משקאות ודברי מאפה, למתן טעם לתרופות, לחיטוי לשיפור העיכול ולהפגת גזים.

 

שימוש לתינוקות ולילדים:

 

עיקר השימוש לתינוקות ולילדים הוא להסדרת מערכת העיכול ולהפגת גזים. משמש גם לשיעול ולכאבי בטן.

 

כמון תרבותי (Cuminum cyminum)

שם ערבי: כמון

 

צמח חד-שנתי, סוככני, פורח באפריל – יוני. מגודל בעולם בהיקפים נרחבים כצמח תרבות. איראן היא היצרנית הגדולה ביותר של כמון. בארצנו מגדלים אותו לצריכה מקומית וליצוא.

 

שימושים רפואיים: לעצירת דימום (גם בזמן ברית מילה), למחלות קיבה, מחלות מעיים ומחלות דרכי הנשימה, להגברת תיאבון.

 

שימוש לתינוקות ולילדים:

 

מכינים תה מחליטה או מבישול זרעים טחונים או שלמים, משקים את התינוק כמות קטנה

של 2-3 כפיות להרגעת כאבי בטן, להסדרת מערכת העיכול ולהפגת גזים. שימוש זה נעשם בעיקר בשלב המעבר מיניקת חלב אם לאוכל רגיל. תה כמון מסדיר את מערכת העיכול ומסייע לה. (תה אניס הוא עדין יותר ותינוקות מקבלים אותו יותר ברצון).

 

נענה משובלת (Mentha longifolia)

שם ערבי: נענה ברי

 

עשב רב-שנתי ממשפחת השפתניים, גדל ליד מים מתוקים, פרחיו סגולים וקטנים.

 

שימושים ברפואה העממית:

 

צמח מרפא חשוב ונפוץ ברפואה העממית. ידוע כתרופה לריפוי דלקות עיניים, שיעול, כאבי בטן, תולעים בבטן, כאבי ראש, הורדת חום, הפגת גזים אצל תינוקות, בחילה והקאות.

 

שימוש לתינוקות ולילדים:

 

הדרך הפשוטה והיעילה ביותר היא חליטה של עלי נענה להכנת תה. מוזגים ליטר מים רותחים על 3 חופני עלים. התה יעיל לכאבי בטן, תולעים במעיים, בחילה והקאות. כמו כן מסייע לעיכול ומפיג גזים אצל תינוקות.  להורדת חום משקים את התינוק כ-5 כפיות תה במהלך היום.

לטיפול בדלקות עיניים טובלים צמר גפן בתה נענה פושר ומנגבים את העפעפיים.

 

אזוב מצוי (Majorana syriaca)

שם ערבי: זעתר

 

בן-שיח ממשפחת השפתניים. נפוץ בארצנו, מוכר כצמח מאכל, תבלין ומרפא. נקטף בהגזמה עד הכרזתו כערך טבע מוגן ע"י רשות הטבע והגנים.

 

שימושים ברפואה העממית:

 

לאזוב מעמד חשוב ומכובד ברפואה העממית ובמטבח הכפרי. משמש לטיפול בכאבי בטן, הצטננות, שיעול, תולעים במעיים, כאבי אוזניים.

 

שימוש לתינוקות ולילדים:

 

לטיפול בתולעי מעיים ובכאבי אוזניים משתמשים בשמן אזוב.

 

אופן הכנת השמן: ממלאים חצי בקבוק בשמן זית, מכניסים גבעולי אזוב עד שהבקבוק מתמלא והשמן מכסה את הגבעולים. סוגרים ומניחים את הבקבוק במקום חשוף לשמש למשך עשרה ימים. מתקבל שמן זית שמכיל את השמן האתרי של האזוב.

 

שמן זה יעיל לטיפול בדלקות אוזניים (כטיפות).

 

השמן מסייע לטיפול בתולעי מעיים (שתייה של 1 כף שמן ביום). גם שמן פיגם מסייע בבעיות דומות, כולל שיעול חזק. שיעול חזק אצל תינוקות מטופל ע"י עיסוי חזה התינוק בשמן.

 

במקרים של אקזמה ועור סדוק מורחים את השמן בין האצבעות ועל העור הפגוע.

 

מרווה משולשת (Salvia fruticosa)

שם ערבי: מירמיה

 

שיח ממשפחת השפתניים. עליו לבידיים  בצבע ירוק בהיר ופרחיו ורודים. בעל מעמד מכובד מאד בין צמחי הרפואה והתבלין. נפוץ בארץ, מוגדר כערך טבע מוגן, ומאז הכרזתו כצמח מוגן מגדלים אותו בגינות.

 

שימוש ברפואה העממית:

 

מרווה משולשת ידועה כצמח מרפא בכל מדינות הים התיכון. בארצנו משתמשים בה ירוקה (טרייה) וגם מיובשת.

 

שימושים: שיעול, כאבי בטן, הצטברות גזים בבטן, הצטננות, לחימום הגוף.

 

שימוש לתינוקות ולילדים:

 

להרגעת כאבי בטן – חולטים עלי מרווה ומשקים את התינוק או הילד ב- 2-3 כפיות.

אמצעי מניעה נגד ראומטיזם – רחיצת התינוק במי מרווה.

 

לסיכום

 

בין צמחי המרפא הרבים והנפוצים בארצנו ניתן לייחד קבוצת צמחים שהשימוש בהם נרחב מאד לטיפול בבעיות בריאותיות – בעיקר של תינוקות וילדים. המינים שנסקרו ברשימה זו שייכים לקבוצה הנ"ל. חלקם הפכו להיות צמחי גינה, הם מוכרים והשימוש בהם למניעה ולטיפול ידוע למדי. אפשר לטפל באמצעותם בכאבי בטן, תולעים בבטן/במעיים, הסדרת פעילות מערכת העיכול, בעיות עור, דלקות אוזניים ועיניים, שיעול, הצטננות וחום גבוה.

 

דומני שהבעיות הבריאותיות הנ"ל הן בין הנפוצות ביותר בתינוקות וילדים. ניתן לטפל בהן מבלי להזדקק לתרופות כימיות ואחרות, תוך שמירה על אורח חיים בריא ומומלץ.

 

פיגם מצוי – נגד עין הרע ונגד חוסר אדיבות...

 

אחד השמות של הפיגם המצוי בערבית הוא "פייג'ן" – כנראה חיבור של שתי מילים: פי – ג'ן (יש שד).

 בקרב עדות המזרח ואצל הכפריים משתמשים בפיגם נגד הזיות. יש כאלה שמצמידים עלה פיגם בעל צורת יד פתוחה "חמסה" על בגד התינוק, נגד עין הרע.

 בימינו שימוש חדש לפיגם. אצל חלק מהצעירים נעלמו מספר ערכים. אחד מהם הוא כיבוד המבוגר (והדרת פני זקן).

 באחד מיישובי הפריפריה נוהגות הכפריות לנסוע באוטובוס לקניות בעיר השכנה. הדרך לעיר תלולה מאוד ופתלתלה עוד יותר, וקשה להן לעמוד כל הדרך. הצעירים שיושבים בקדמת האוטובוס, קרוב לנהג, מתעלמים מהנשים המבוגרות ועושים עצמם ישנים או קוראים עיתון.

 הזקנות למדו למרוח את עצמן בפיגם טרם העלייה לאוטובוס, וכשהן משלמות לנהג, בורחים נוסעי המושבים הקדמיים לחלק האחורי של האוטובוס והזקנות תופסות את מקומן בנחת.

 

סלמאן אבורוכון

מנהל אגף חינוך והדרכה

רשות הטבע והגנים

 



 האתר מופעל בסיוע : מוזה קידום עסקים

מוזה

     

רשות הטבע והגנים 

הקרן לידידות

קרן קיימת לישראל

 mapa.co.il

 אנ"א