דף ראשי  הנחיות בטחון  תודות  קישורים  הפוך לדף הבית  הוסף למועדפים  צור קשר  13.12.2018

***חדשות ועדכונים***

 

טקס סיום המסע  יער השבויים והנעדרים 8/5/2009***יומן המסעאפריל 2009***מרץ 2009 ***אלבום התמונות

מרץ 2009

***חדשות ועדכונים***




















7 בפברואר 2009, הר כרבולת, מאת מירה אסף
קטגוריה ראשית » יומן המסע » פברואר 2009 » 7 בפברואר 2009, הר כרבולת, מאת מירה אסף

שבת, 7 בפברואר 2009, הר כרבולת
מאת מירה אסף

שבת 7.2 בשעה 6:00 מעט (31) האמיצים שעברו את הביקורת של אורי מתייצבים בממשית ליד הרכב המדברי של יענקל'ה. לאחר נסיעה של כחצי שעה בקור אמיתי מגיעים, אך מה זה לעומת  האתגר המצפה לנו, מסלול על הר כרבולת, זה שנחשב לקשה ביותר לאורך המסע.

הגענו לנקודת היציאה. אורי הגדיל לעשות והוריד אותנו כק"מ לפני תחילת העלייה  כדי שעצמותינו יתחממו מעט. כמובן על מסדר הבוקר לא מוותרים, נפרדים מהפליזים ושאר המחממים ומתחילים לצעוד.

לאחר צעידה קצרה מגיעים למרגלות העלייה, ועם הקצב ללא הפסקה מתחילים בטיפוס. העלייה קשה ותלולה, אך למרות הכול אנחנו מעודדים. הגענו לפסגת הכרבולת הראשונה, יש עוד שש, ולפי ההיגיון שלי הגענו לשיא הגובה אז מה הבעיה, ממה פחדתי? והנוף מדהים.

זהו, שרק ההיגיון שלי חשב שעלייה גדולה אחת בהתחלה וזהו, השאר אמנם עליות ומורדות, כפי שהבטיח אורי, אבל ממבט של תחתית המכתש נראה לא נורא. כאן פגשנו, יושבים תשושים ומיובשים, כמה חבר'ה צעירים מיוצאי בריה"מ, מותשים ללא מים, אבל עם סיגריות... הם סמכו על הגבים, ואורי שלח אותם מיד למטה. להפתעתי המציאות שונה. מכאן ואילך עוד עליות וירידות לא פשוטות, ובעיקר הירידה מהכרבולת השלישית והעלייה לרביעית, קשה הרבה יותר מקודמתה הראשונה, והחום כמעט ומכריע אותי... לדברי מביני דבר הגענו כמעט לשיא הגובה, ואנחנו הולכים על "להב" הכרבולת –מצד אחד התהום של המכתש ומצדה השני, בזווית חדה, ההשתפלות השכבות דרומה לכיוון נחל צין. הנוף מדהים, תצורות הסלע, לעתים תחושה של לוע שמאיים לבלוע ולעתים נטיפים, המבט, תפיסת המכתש הגדול בשלמותו על צבעיו השונים, ומדרום ההשתפלות לכיוון נחל צין היבש והערבה. מכל נקודה הנוף שונה. איך אמר מיכה א' – המכתש הוא חלון גיאולוגי, אז באמת כל פינה וכל זיז הוא בעל מבנה שונה, זה קירטון וזה קונגלומרט של מאובנים זה בן 20 מיליון וזה בן 30 וזכר לצמחייה אין...

זהו. הגענו לכרבולת האחרונה הדרומית, נהנים מהנוף ובולסים... ולביא פורש את ערכת הקפה הבלתי נגמרת. יש זמן הרי מכאן ואילך אנחנו בכיוון הירידה... מנוחה קצרה ותמונת מחזור, כבשנו את ה"כרבולת"!

הירידה בנחל עפרן מתחילה בניחותא, מפלונים וגבי מים מדהימים בלבן, רק חבל שמים הם כנראה שכחו מתי ראו, והכול בתוך קניון בינות לשכבות הסלע המשתפלות בזווית חדה דרומה, אלו שיוצרות את תצורת הכרבולות. לאחר זמן קצר האבנקים  (בולדרים), לעתים מסותתים ולעתים משוננים, מתחילים לחסום את המסלול ואנחנו מתחילים בסדרה בלתי נגמרת של טיפוסים וירידות, לעתים תלולים מאוד מעל הבורות, על הסלעים ובעזרת מעין סולמות ומדרגות סלע מאולתרות, אורך הרגלים קבע את מידת הקושי, אבל האיבר השימושי ביותר היה הישבן, לאט לאט, מבלי להתבייש, כולנו מנצלים אותו, הרי באחד הספרים מציינים שגולשים במורד. כאן המקום להודות לחברה שהתגייסו לעזרה... זהו זה. לאחר "גלישה" של כשלוש שעות הגענו למטה. "עשינו זאת" מכאן ועד הרכב כק"מ אחד במישור. 

בפתח הוואדי מקדם את פנינו היחנוק מהסיור הקודם במלא תפרחתו הצהובה. מגיעים לרכב, עדיין אור יום, מי הבטיח שנסיים בחושך? מתיישבים והפתעה נוספת – פנצ'ר, יענקל'ה מצלצל למישהו שיביא צמיג, מכיוון שזהו התקר השני שלו בתוך שעה, הבאת הצמיג משדה בוקר תיקח כשעה, אורי מיד "מנדב" את שלושת הצעירים: נועם החובש שהפעם סיפקנו לו מעט עבודה, צפריר ועמית, שיקפצו 3 ק"מ לכביש כדי להראות את הדרך לנהג הטנדר. לביא פורס מחדש את ערכת הקפה ורמי שצופה את הבאות מתחיל לקושש זרדים. מספר חברה מצטרפים אליו והערמה גובהת, כשמתחיל להחשיך אנחנו מודים לו... כולנו מצטופפים סביב המדורונת ומתחממים. איפה החום של הצהריים כשצריך אותו... הצמיג מגיע, ולאחר מספר דקות כולנו שנית על הרכב, אכן, סיימנו בחשיכה.

בתום יום ארוך ומתיש, אך מהנה ביותר, חזרנו לממשית ומכאן מתפזרים עד שבוע הבא.

 



 האתר מופעל בסיוע : מוזה קידום עסקים

מוזה

     

רשות הטבע והגנים 

הקרן לידידות

קרן קיימת לישראל

 mapa.co.il

 אנ"א