דף ראשי  הנחיות בטחון  תודות  קישורים  הפוך לדף הבית  הוסף למועדפים  צור קשר  20.08.2017

***חדשות ועדכונים***

 

טקס סיום המסע  יער השבויים והנעדרים 8/5/2009***יומן המסעאפריל 2009***מרץ 2009 ***אלבום התמונות

מרץ 2009

***חדשות ועדכונים***




















יום שישי 3 באפריל 2009, מהקניון האדום לקניון שחורת, מאת דרורה לביא
קטגוריה ראשית » יומן המסע » אפריל 2009 » יום שישי 3 באפריל 2009, מהקניון האדום לקניון שחורת, מאת דרורה לביא

יום שישי 3 באפריל 2009, מהקניון האדום לקניון שחורת
מאת דרורה לביא

לפני הקניון האדום התכנסנו. הפעם עם רב אתנו, הרבה פנים חדשות. חמש וחצי בבוקר וקר מאוד בגובה 800 מטר מעל פני הים.  נחל שני זכה בצדק בשמו. קירותיו האדמדמים הולכים ונסגרים על הערוץ, והנה הקניון. אחרי קניון ברק וקניון ורדית הסולמות כאן קטנים עלינו. על הפופולריות הרבה שלו מעידים ערמות האשפה הפזורים בכל כוך, ועל הפסקת הקפה שלנו מעיבה צחנת הביבים. אנחנו, מיטיבי הלכת, איננו מתפתים לסולם במסלול המעגלי, וממשיכים בנחל שָני, פוסעים על אבנים קטנות, וקירות הנחל הולכים ומתרחקים. בהפסקת האוכל הרשמית עדיין קר, ושי מספרת מדוע היעל הוא סמל רשות הטבע והגנים. בהומור ובחן היא מדגימה את תהליך החיזור של היעלים. הם היו גיבורי מסעותינו בנגב. הדסה חברתנו אינה מאבדת זמן, וסורגת נעליים זעירות לנכדינו הטריים.

הנחל משנה את פניו. האפיק רחב ואנו הולכים בזוגות, שלשות ורביעיות. בין קירותיו האדומים והירוקים אני מבחינה בתפוח סדום, וגללים של גמל מעידים על פעילות בני אדם. במפגש השבילים עם נחל רַחַם מחכים לנו מלאכינו נושאי המים, מיכה שורץ ורונן, וכבר חם. הפסקה הכרחית למים-פיפי. לפנינו עוד כמחצית הדרך. בצד הדרך הכינו אנשים טובים מכלי מים לשביליסטים שלא זכו לטנדרים מלווים כשלנו.

העלייה לגֵבי רַחַם על סלעים לבנים. כל צל נדיר מנוצל לנשימה עמוקה ולמנוחה קצרה. הטיפוס הולך ונעשה תלול ורגליי הקצרות עומדות לי לרועץ. חברינו היקרים ראויים לכל שבח – זה דוחף וזה מושך וזה מכוון, והרי אין ברירה אלא להמשיך. עוד חנייה בצלם של דקלי רחם. כיוון שלא צמחו כאן מאליהם, אין לנו אלא לברך את ה"אשם". עוד מעלה תלול וקצר – הפעם קוראים לו "עמרם". הירידה תלולה וארוכה והנוף מרהיב – הר אמיר האדום לפנינו, והר שחור והר צהוב והר לבן ופסי עוגה מרהיבים... ומאחורי כל אלה מסתתרים עמודי עמרם הנודעים. אלמלא אימת השמש הקופחת הייתי מסירה את הכובע בפני המתכנן, היוזם והמבצע של הנוף המושלם הזה. נחש הצועדים על השביל ארוך ומתפתל, ובעיניים כלות הראשונים נחים בצל פטריית סלע אדומה. אבוי, כשהגעתי כבר קמו והמשיכו עוד כברת דרך, למפח נפשי. נחמה קרירה מצאתי בחנייה הרשמית, בנקיק סלעים לבן. עוד קצת והנה האוטובוס, ועוד יום מסע הגיע לסיומו. 

 

בערב ציינו קבלת שבת עם שלמה ארדינסט, מפקד מוצב המזח במלחמת יום הכיפורים, שסיפר על הקרבות הקשים שקדמו לנפילה בשבי. הוא ציין שלוש שבתות בולטות בחייו: השבת שבה פרצה מלחמת יום הכיפורים, ליל השבת שבו קיבלו את הפקודה להיכנע, וליל שבת שבו הודיע שר המלחמה המצרי לשבויים על שחרורם. למחרת לקחו המצרים את אסף יגורי, נתן מרגלית ושלמה לקהילה היהודית ולפירמידות בסיור מתוקשר, כהוכחה לטיפול ה"טוב" שנתנו לשבויים.

הוריו של שלמה הם ניצולי שואה, ושלמה היה מקור גאוותם. לשלמה לא היה זה פרט שולי בביוגרפיה שלהם, אלא נר שלאורו כיוון את צעדיו הן במלחמה והן בתקופת השבי. בתוך-תוכו נלחם והתלבט – האם להיכנע לעינויים הקשים ולשים להם קץ או לעשות הכול כדי לשרוד. את הכף – להילחם ולחזור לחיים – הכריעה הידיעה כי  הוא, נצר לאודים מוצלים מאש, חייב לחזור ולהגשים את חלומם. הוא בחר בחיים.

לאחר סיפורו הנוגע ללב של שלמה הפתיעה מירהל'ה אסף ביין ועוגות את מיכה, שבדיוק היום חל יום הולדתו. צירוף מקרים כזה, בסיום המסע ולאחר הדברים של שלמה, הוא מתנת שמים. מיכה לא הסתיר את התרגשותו. בנאום ספונטני הוא קשר את עברו לסיפורו של ארדינסט. אף הוא ניצול שואה, שעלה לישראל בילדותו. "ובחרת בחיים" – זה המוטו המלווה אותו כל חייו, ותמצית הגשמתו באה במסע שלנו.

ופטור בלא שיעור מאלף אי-אפשר. זו הייתה מתנת יום ההולדת שהעניק לנו מיכה אסף ליום הולדתו. אנו יושבים באילת ומן הראוי שנדע מעט על קורותיה. גבולות ארץ ישראל על פי התנ"ך משתרעים מדן ועד באר שבע. רק בעלי מעוף כשלמה, עוזיהו, יהושפט ו...בן גוריון הבינו את חשיבותה של אילת כפתח לעולם הגדול, וכבר בשנות השלושים סיירו בן גוריון ויצחק בן צבי באילת. לאילת נודעת גם חשיבות אסטרטגית מאחר שהיא קוטעת את הרצף היבשתי בין ירדן, ערב הסעודית ועירק. הבריטים דווקא רצו לקיים את הקשר הזה ולכן התנגדו להכללת אילת בתחום מדינת ישראל, ואכן במבצע חורב לכיבוש הנגב, הזניקו מטוסים מאזור תעלת סואץ, וכוחותינו הפילו חמישה מהם.

מאז התפתחה אילת, כפי שעינינו ראו, והיא מונה היום כשישים אלף תושבים.

אמרנו כבר "נאום ספונטני", ובסוף דבריו הבטיח מיכה  - "המסע עוד יימשך!" עכשיו זה כתוב, ומה שמבטיחים יש לקיים. 

 



 האתר מופעל בסיוע : מוזה קידום עסקים באינטרנט  מפעילת האתרים : אירופה - לונדון - אמסטרדם - יהלומים

מוזה

     

רשות הטבע והגנים 

הקרן לידידות

קרן קיימת לישראל

 mapa.co.il

 אנ"א